וַיְהִ֗י לְעֵת֙ זִקְנַ֣ת שְׁלֹמֹ֔ה נָשָׁיו֙ הִטּ֣וּ אֶת־לְבָב֔וֹ אַחֲרֵ֖י אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְלֹא־הָיָ֨ה לְבָב֤וֹ שָׁלֵם֙ עִם־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו כִּלְבַ֖ב דָּוִ֥יד אָבִֽיו׃
זוהר חדש
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, יַעֲקֹב שֶׁהוּא הַג' נִתְבַּשֵּׂר עַל שְׁלֹמֹה, שֶׁהוּא הַג', שֶׁיִּבְנֵהוּ. זֶה אוֹהֵב נָשִׁים, וְזֶה אוֹהֵב נָשִׁים. זֶה עוֹמֵד בְּתוּמוֹ, וְזֶה לֹא עוֹמֵד בְּתוּמוֹ, דִּכְתִיב (מלכים א י״א:ד׳) וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטוּ אֶת לְבָבוֹ.